|
Ignatz (Isaac) Lichtenstein: Der Talmud auf der Anklagebank |
|
|
עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעניו נמאס ואת ירא ד׳ יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לעולם. בא ישעיהו והעמידן על שש דכתי׳ הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקו׳ נוער כפיו מתמך בשחד אוטם אזנו משמוע דמי׳ ועוצם עיניו מראות ברע הוא מרומים ישכון (וגו׳) בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב הגיד לך אדם מה טוב ומה ה׳ דורש ממך כי אם עשו משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה׳ אלהיך חזר ישעיהו והעמידן על שתים שנאמר כה אמר ה׳ לבית ישראל דרשונו וחיו מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אימא דרשוני בכל התורה כולה אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנ׳ וצדיק באמונתו יחי׳„
„Rabbi Simlui lehrte: Sechshundert und dreizehn Gebote wurden Moses aufgetragen, (denn dazumal waren jene, die am Fuße des rauchenden Sinai, staunend, bebend, voll heiliger Scheu, voll Glauben und Hingebung standen, fromm, eifrig, ausgerüstet mit heroischer Kraft, mit Willensstärke und unerschütterlichem Entschluße, so daß sie mit Resignation, mit Seelenruhe das Joch der vielen Gebote auf sich nehmen, und sprechen durften: „Alles was der Ewige gesprochen, wollen wir thun.“) Nachdem aber die spätern Generationen an Frömmigkeit, an Widerstandsfähigkeit, an freudiger Opferwilligkeit abnahmen, so daß zu besorgen war, es wird bald keinen Menschen geben, der den vielen, schweren, entsagungsvollen Gesetzen entsprechen wird: (Raschi) da sah David sich veranlaßt, die Gebote auf eilf zu beschränken, (damit Israel seiner Pflicht, seinem religiösen Bewußtsein mit der gewissenhaften Ausübung derselben genüge. Raschi) wie es Psalm 15 heißt: Wer darf o Herr! in deinem Zelte wohnen, wer auf deinem heiligen Berge ruhen? der redlich wandelt, Recht ausübt, vom Herzen Wahrheit redet. Mit seiner Zunge nie verleumdet, nie seinem Nebenmenschen Böses thut, seinen Nächsten nie schmähet. Verächtliche nicht achtet, die Gottesfürchtigen ehrt, zu seinem Schaden schwöret und es hält. Wer ohne Wucher (selbst einem Götzendiener אפי׳ בריבית עכום Erklärung des Talmuds) Geld verleihet, Unschuld unbestechlich schützt; wer dieses thut, wird nie wanken. (Da es aber demungeachtet mit der Frömmigkeit bei jedem nachfolgenden
Ignatz (Isaac) Lichtenstein: Der Talmud auf der Anklagebank. Buchdruckerei von Victor Hornyánszky, Budapest 1886, Seite 20. Digitale Volltext-Ausgabe bei Wikisource, URL: https://de.wikisource.org/w/index.php?title=Seite:Der_Talmud_auf_der_Anklagebank_durch_einen_begeisterten_Verehrer_des_Judenthums_-_022.png&oldid=- (Version vom 31.7.2018)
